יום ראשון, 22 בספטמבר 2013

קשה להיות נהג




קווי אוטובוס מופעלים על ידי חברות שונות, ועל פי רישיונות שמונפקים ממשרד התחבורה, אבל לנו כנוסעים לרוב אין אינטראקציה עם אף אחד מכל אלה. האינטראקציה שלנו היא עם הנהג.
חלקנו מכירים את הנהג הקבוע שלנו, חלקנו נתקלים כל יום בנהג אחר, אבל מבחינתנו הוא חלון הראווה של התחבורה הציבורית, אותו אנו משבחים  כשאנו מגיעים ליעדנו בזמן ובנוחות (הנהג שלנו חברה'מן)  ואותו אנחנו מקללים בלב כשזה לא המצב. בפועל הנהג אחראי רק למעט מאד מהפרמטרים שהופכים את הנסיעה למהנה או מענה.

עבר הרבה זמן מאז שמושא נפשה של כל אם יהודיה היה שבנה יהיה חבר באגד. החברות בקואופרטיב שחורט על דגלו את רווחת חבריו אכן הביאה לתנאי העסקה טובים מאד שתגמלו במידה רבה את העבודה הקשה. בתקופה ההיא, בה משרד התחבורה לא התערב בנעשה בתחום התחבורה הציבורית, גם נקבעו תפקידיו המרובים של הנהג.

א. לנהוג  
בין אם אתה חבר אגד ובין אם לא, נהיגה היא עבודה קשה לכל הדיעות. לרוב אתה מתחיל לעבוד מוקדם בבוקר או מסיים מאוחר בלילה. עובד 12 שעות רצוף (עם הפסקות די קטנות שמוגדרות בחוק) או עובד ב"משמרת מפוצלת" שהיא לא פחות קשה. עושה הרבה שעות נוספות כדי להגדיל את הפרנסה, וכל זאת על תשתית כבישים רעועה ובעייתית ועמוסה בנהגי פרייבטים  עם מנטליות ים תיכונית. על הדרך אתה צריך להתמודד עם עבודות בכביש שמלוות בהסדרי תנועה זמניים בעייתיים, עם גשם בחורף שמשתק חצי מהרמזורים ועם רכבים שחוסמים לך שוב ושוב את הנתיבים ואת מפרצי התחנות רק כדי "לקנות סיגריות". לכאורה רק זה מספיק כדי שהעבודה תוגדר כקשה, אבל על זה הוספו לנהג עוד מטלות כדלהלן.

ב. להיות קופה רושמת
באופן היסטורי בישראל הנהג אחראי על גביית הכסף מהנוסעים, השיטה עובדת כך: הנהג קונה את כרטיסי הנסיעה מהחברה ומוכר לנוסעים. כך בעצם הפעילו הקואופרטיבים (ובעקבותיהם גם החברות החדשות) שיטת בקרה יוצאת מהכלל על הנהגים. כל נוסע שעלה בחינם עשה זאת על חשבון הנהג ולא על חשבון החברה.
אם המחיר היה אחיד עוד מילא, אבל יש הנחות מהנחות שונות לקשישים, לנוער, לזכאים, לבעלי כרטיסיות ולבעלי חופשי חודשי, יש תקנות הנוגעות לילדים מתחת לגיל 5 ולעגלות ילדים, לנכים ולבעלי כלבים, יש לעיתים הסדרים עם עיריות ועם מוסדות שונים, יש כרטיסי מעבר במטרופולינים הגדולים ויש מעל 3,000 אזורי תעריף בארץ. לנהג מתל אביב לקריית שמונה אין סיכוי לזכור את כל המחירים בדרך בעל פה ואפילו מתל אביב לנתניה זה לא פשוט. הרב-קו שיפשט את התהליך בהמשך את הדרך רק מסבך כרגע את כל העסק עוד יותר כמו שכל תוכנת מחשב "טובה" עושה והוסיף לכל הקיים גם בעיות טכנולוגיות שלא היו קיימות בעידן הנייר. ישנה כוונה להסיר מהנהג את האחריות לגביית כסף מנוסעים וניצנים ראשונים נראים בפיילוט העליה מהדלת האחורית בתל אביב ובמטרונית בחיפה, אך עוד רחוקה הדרך למימוש מלא.

ג. להיות מודיעין
אנחנו גרועים בפרסום התחבורה הציבורית לציבור וכל עוד לא נשתפר בכך הנהג היה ונשאר הכתובת הזמינה ביותר לנוסע, חלקם יודעים את התשובות ואפילו מספקים אותם בהנאה וחלקם לא יודעים והנוסעים רואים בהם אשמים על כך שאין מידע. אומנם השילוט החכם, האפליקציות הרבות, הכריזה על התחנות הבאות, אתר כל קו ו*8787 אמורים להקל, אבל הנהגים אפילו לא מתודרכים להפנות למקורות המידע האלה. בכל מקרה כל עוד יש קשר בלתי אמצעי בינם לבין הנוסע הוא יכלול גם שאלות הכוונה.

ד. להיות מאבטח
אחת הסיבות לעליה רק מהדלת הקדמית היא בטחונית, הנהג אמור לזהות מחבל מתאבד באמצעות חושי העל שלו  ולעצור אותם בגופו. לא צריך להגיד שהוא לא מתוגמל בהתאם ושזה לא חלק מהגדרת התפקיד  הרשמית שלו, אבל כל פעם שעולה סוגיית העלייה בדלת האחורית עולה גם סוגיית אחריות הנהג.
אולי כשהעליה בדלת האחורית תיהפך לנורמה, אחריות הנהג בנושא זה תרד, אבל בינתיים זה מעמיד אותו לפעמים במצבים לא נעימים במיוחד, כי מה קורה כשאתה חושד בכשרים? אתה מואשם בגזענות! הנהגים לא אשמים בכך שהטילו עליהם תפקיד זה באופן לא רשמי והם ממש תקועים בין הפטיש לסדן.

ה. להיות שומר הסדר הציבורי
לא רק למחבלים אסור לעלות לאוטובוס, גם לעירומים, מסריחים, שיכורים ושאר אנשים שמקומם לא יכירם במרחב ציבורי צפוף עם עוד אנשים. לפי תקנות התעבורה זכותו של הנהג למנוע מהם לעלות לאוטובוס, אך שהניסוח לא יטעה אתכם. מבחינת הנוסעים האחרים הזכות הופכת לחובה. והנהג הופך למבוגר האחראי שכל התלונות זורמות אליו.
ומה קורה כששני אנשים רבים על האוטובוס? גם אז מחובתו של הנהג להיות המבוגר האחראי ובמידת הצורך להזמין את המשטרה שתפטור אותו מהאחריות הלא נעימה הזו. זה כולל כמובן את עצירת האוטובוס בצד למגינת ליבם של הנוסעים האחרים והמתנה למשטרה. כאשר הנוסעים מפעילים לחץ עצום על הנהג להתערב ולסיים את הסאגה כמה שיותר מהר. נהגים רבים נפצעו כי בלית ברירה התערבו בתגרות לא להם. בקווי לילה שידועים במספר שיכורים רב במיוחד (הקווים קיימים כדי להוריד את השיכורים האלה מההגה) לפעמים מוצמד מלווה אך בדרך כלל הנהג עומד לבד מול המתקוטטים.

ו. להיות שירותי וייצוגי
כל המטלות האלה צריכות להיעשות בנועם ובחיוך, גם כשמקללים אותך ויורקים עליך. גם כשזו הפעם העשירית באותו יום שמישהו שאל אותך שאלה שאין לך תשובה עליה, גם אם מישהי חופרת לך ליד האוזן בסלולרי כבר שעה וגם אם בדיוק התגרשת מאישתך. בקצרה - נדרש סוג של סופרמן. אם איבדת את שלוותך יכול הנוסע, בצדק מוחלט מבחינתו, להגיש נגדך תלונה שעלולה להביא לדין משמעתי ולהפחתה במשכורת שגם כך אינה גבוהה.

ז. להיות אחראי על האוטובוס והנוסעים בו
האוטובוס לא שלך, ואף על פי שנעשים מאמצים בחברות להצמיד אוטובוסים לנהגים, הרי שחדשות לבקרים מישהו אחר נוהג על האוטובוס "הקבוע שלך" זה לא מסיר ממך את האחריות בעיני הנוסע לתקינות האוטובוס בכל הקשור לרעשים, מזגן מקולקל, דלת לא נפתחת, לכלוכים שונים וציוד או ארנק שנשכחו מאחור. גם בעיני בקרי משרד התחבורה הנהג אחראי על מכלול גורמים כניקיון בסיסי וסריקה בטחונית כמו גם על נהיגה רגועה ללא ברקסים פתאומיים תוך היצמדות למדרכה בתחנות וכמובן ללא מעבר באור אדום או כל עבירה מסוכנת אחרת. נהיגה באוטובוס משמעותה אחריות על חייהם של עשרות בני אדם ולכן היא צריכה להיות שקולה יותר מנהיגה בפרייבט, אך באופן טבעי כל מי שנוהג כל כך הרבה שעות על הכביש גם צובר עבירות. גם המשטרה רואה בנהג אחראי לכל דבר ועניין במקרה של פנסי איתות שלא עובדים וכיוצא באלה, בקיצור אשמה, אשמה, אשמה.

ח. שונות
לנהג עוד מטלות ממטלות שונות כגון עזרה לנכים בכסאות גלגלים ברמפה האחורית, לקיחת האוטובוס לטיפולים, העברת דיווחים מסודרים לחברה ולמשרד התחבורה, כתיבת מענה לאירועים שבהם הוא מואשם (בצדק או שלא בצדק) על ידי הנוסעים או על ידי הבקרה, החלפת גלגלת נייר במכשיר הכירטוס, סריקה של האוטובוס בסוף ובתחילת כל נסיעה, תפעול בזמן אמת של בעיות ברכב ועוד שלל מטלות קטנות שנכללות תחת המילה שונות. מזל שהתנאים בעבודה הזו כל כך נוחים...

אז זהו, שלא.
לפעמים מתוזמנת ההפסקה למקומות נוחים עם ארוחה צהריים ושירותים מסודרים, אבל לפעמים היא מתזומנת למקום נידח בלי שירותים. אם שכחת את הסנדוויץ' אז אתה גם צריך לשירותים וגם רעב וזה שילוב בעייתי.
לפעמים תחנת הקצה ליד בתי מגורים או בתי ספר ואז פוקדים עליך לכבות את המזגן כשאתה ממתין, באוגוסט, בחום של 40 מעלות בצל זה לא אנושי אבל אלה הפקודות.
האוטובוס "שלך" לפעמים חדש דנדש ונוח, אבל בדרך כלל הוא לא. חברות מסויימות כאגד מתחזקות את האוטובוסים בצורה טובה אבל אחרות נצמדות ל"תרבות הסלוטייפ" ומייצרות חוויית נהיגה בעייתית, במיוחד לאורך שעות כה רבות מאחורי ההגה.
הכסא שאתה ישוב עליו לפעמים רך ונוח, אבל לפעמים לא. הרדיו שאתה אוהב מתנגן עד שנמאס לך לשמוע ממנו עד לזרא או עד שנוסע מבקש להנמיך או לכבות (ואתה מחויב להיענות לו לפי חוק). לפעמים אתה נוסע באוטובוס כמעט ריק וזה סבבה, אבל לפעמים הסידור שלך כולל מפרקית עמוסה במאה תלמידים צווחים שחוזרים מבית הספר. טוב שלפחות השכר מפצה על זה...

אז זהו, שלא.
משכורת חבר אגד (או דן) אכן היתה גבוהה ויפה, וכללה גם הפרשות מכובדות לפנסיה. אבל הכניסה את החברות הותיקות לגרעונות גדולים שהביאו ל"צעדי הבראה" ובפועל לצמצום השירות.
הרפורמה בתחבורה הציבורית הביאה לשינויי מגמה מכובדים, אך צודקים אלה שטוענים שהיא עשתה זאת בעיקר על חשבון תנאי הנהגים.
בתחילת הרפורמה הנהגים בחברות החדשות הרוויחו שכר מינימום (ובאגד השכירים הרוויחו לא הרבה מעל זה). היום מדינת ישראל משתתפת עם המפעילים בהעלאת המשכורת ל-30 ש"ח לשעה כמינימום (ובאגד ממש מעט מעל לזה לשכירים). סכום שמאפשר קיום בכבוד... אם אתה רווק.
כתוצאה מכך מרבית הנהגים עושים מעל 50 שעות נוספות בחודש ומגיעים למשכורת נורמלית על חשבון המשפחה. המעסיקים כולם מפרישים לפנסיה על פי חוק, אבל רק מעטים מפרישים גם לקרן השתלמות או לבונוסים אחרים.  ז פלא שחסרים נהגים?

בעיית הבעיות של התחבורה הציבורית כרגע היא מחסור בנהגים. זוהי אמנם עבודה שלא דורשת הכשרה אקדמאית, אבל בתמורה לחסכון ב-3-5 שנות לימוד מספקת לך עבודה קשה בשכר לא מתגמל. כתוצאה מכך, לצד נהגים ותיקים איכותיים נכנסים נהגים חדשים רבים, איכותיים ולא איכותיים כאחד. וחלקם הגדול בורח מהענף אחרי מעט מאד זמן. תחלופת הנהגים הזו כשלעצמה, ללא קשר לאיכות הנהגים, מביאה לפגיעה בשירות עקב היעדר ניסיון. במרכז רווי הזדמנויות התעסוקה יש מחסור ממשי שמתבטא בייבוא נהגים מהצפון ומהדרום כל בוקר לעבודה במרכז. המחסור בנהגים מגדיל את רמת הסלחנות של החברה (וגם של משרד התחבורה) למעשים שלא ייעשו בשירות ציבורי וכך בזמן שהנהגים האיכותיים ממשיכים הלאה לחפש פרנסה אחרית,  נהגים לא איכותיים יכולים לשרוד בענף שנים ולפגוע פגיעה בלתי הפיכה בתדמיתו.

אז מה צריך לעשות כדי לשפר?

תפקידו של הנהג לנהוג ותו לא. בעולם מושלם או בקנדה הנהג יושב בקבינה סגורה ואינו יוצר קשר עין עם הנוסעים. הנוסעים מעבירים כרטיס חכם או משלשלים את הכסף לקופסה שחורה ולנהג אין את היכולת לטעון את הכרטיס או לתת להם עודף גם אם הוא מאד רוצה. הכל נעשה במכונות ובקיוסקים מחוץ לאוטובוס ואם נוסע הסתבך הוא יחכה לאוטובוס הבא.
למי שרוצה מידע הנהג מסתפק בהצבעה על מסלול הקו המודבק לאורך התקרה (כמו ברכבת תחתית) כאשר במסלול מסומנים גם המעברים החשובים לאמצעי תחבורה אחרים וגם מספר הטלפון למוקד המידע.

הנהג לא מונע מאף אחד לעלות לאוטובוס, הוא לא יכול כי הוא מופרד בקיר (או חצי קיר) מדלת העליה והנוסעים עולים ויורדים בכלל מכל הדלתות. הבקרה על התשלום תהיה תלויה בבקרים אקטיביים בפריסה רחבה יותר מאשר היום שגם יהוו כוח עזר לנהג במקרה של בעיות. אמצעי הזיהוי של הנהג תלויים גלויים לעיני כל ואם הוא נוהג שלא כשורה אף אחד לא צריך לבקש ממנו פרטים, פשוט לרשום אותם. חיכוכים על האוטובוס הם לא מעניינו עד לרגע שבו באמת צריך להזמין משטרה. והוא עושה זאת בלחיצת כפתור מצוקה בלי לקום מכסאו.
השכר צריך להיות גבוה יותר, אבל מאחר וזה מקשה על המדינה להרחיב את השירות (צורך בפני עצמו) זה חייב להיעשות במידה ולא בהתלהמות פופוליסטית. אפשר לקבוע לשכר מרכיבי חובה אחרים כמו גמול השתלמות, בונוסים לנהיגה בטוחה, פרמיית קווים עמוסים (כיום הנהגים הטובים והוותיקים מקבלים כצ'ופר את בחירת הקו בו ינהגו והם בוחרים את הקווים הקלים מיעוטי הנוסעים, ומשאירים את הנהגים הלא מנוסים לעבוד בתנאי הלחץ הגדולים ביותר, במקום שזה יעבוד הפוך).
נקודות הקצה צריכות לעבור סטנדרטיזציה ושדרוג, ותנאי ההפסקות חייבים להשתפר. חוקי העבודה הקיימים לא ישימים וכדאי לבנות מחדש משהו ישים יותר לרווחת כולם.
מומלץ לקבוע בחוק "אזור שקט" בין הדלת הקדמית לדלת האחורית בו אסור לדבר בטלפון הנייד וקביעת עונשים מתאימים בחוק למפרים אותו, יישום פתרון זה כשלעצמו ישדרג לנהגים את החיים בצורה משמעותית.
תחזוקת האוטובוסים צריכה גם היא להשתפר, זה יושג בעיקר בזכות שיפור הבקרה עליה וזה יעזור מאד לנוסעים ולנהגים כאחד. ולבסוף. ניתן להוסיף מרכיבי חופשה משמעותיים יותר לעבודת הנהג מתוך ידיעה שעבודה שוחקת שכזו דורשת גם חופשות בתשלום משמעותיות יותר מהימינימום הקבוע בחוק.
חלק מהדברים המצויינים כאן בתהליכי עבודה וחלקם לא. אבל רק כשהם יקרו, נזכה לראות נהגים טובים שממשיכים שנים במקצוע והופכים אתו למקצוע עם גאווה כמו שהיה בעבר.



19 תגובות:

  1. הרבה מאוד חומר למחשבה. כותב ברור ומעורר מחשבה. אני על זה

    השבמחק
  2. המציאות הזאת באמת קשה, אני על אוטובוס ברגע זה אז הכתבה מחלחלת היטב. הנוסעים מרוויחים מהמצב הנוכחי זהנהג הוא לא מאחורי קיר קר אלא נגיש, אפשר לנהל שיחה אם הנהג חפץ בה. את האנושיות הזאת אני אוהב

    השבמחק
  3. תמיד מעניין לקרוא מרענן :))

    השבמחק
  4. שאלתי את הנהג אם הוא מגיע לרחוב זה וזה. אמר שהוא לא יודע, הוא לא מהעיר!
    למחרת, עמדתי ליד הנהג שפתאום קלט שהוא לא בטוח שהוא ברחוב הנכון. שהוא חושב שסטה ממסלול הנסיעה שלו.
    מסתבר שמביאים נהגים מהקריות לעשות קווים עירוניים בתוך חיפה.
    אבל זה עוד כלום לעומת המקרה של נהג ירושלמי ששולט בכל סימטה ורחוב בבירה, שנאלץ לעשות את הנסיעה הבין עירונית לחיפה וטעה בדרך בסוף כביש 6.
    טוב שההגה בידיים של אגד? לא כ"כ בטוחה בזה:(

    השבמחק
    תשובות
    1. אוי !!!! זה הבעיה של אגד ????????

      מחק
  5. נהגי אגד לא עוצרים לנו, לציבור הנוסעים בתחנות. זה קורה אין ספור פעמים. נא לטפל .

    השבמחק
    תשובות
    1. אני לא קשור לפניות ציבור, אבל לטובת הגולשים שמתי למעלה לינק "פניה/תלונה" למשרד התחבורה ואתה מוזמן להשתמש בו (עם קצת יותר פרטים ממה שרשמת כאן).
      מה שאני יכול לעשות זה רק לכתוב על זה פוסט ואולי אעשה את זה מתישהו

      מחק
  6. לא הכל אפור כ"כ כמו שציינת בכתבה הזאת. נכון שהחיים של הנהג בישראל לא ורודים, אך גם לא קשים עד כדי כך. בסופו של דבר זאת עבודה. לא תמצא כמעט אנשים שלא קשה להם בעבודה. וחוץ מזה, בנאדם צריך לשאוף לעבוד בעבודה שהוא אוהב ומתחבר אליה. אם הוא יעבוד בעבודה כזאת, קשיי העבודה לא ישפיעו עליו. לאומת זאת, אם הוא יעבוד בעבודה שהוא לא מחבב בלשון המעטה...

    השבמחק
    תשובות
    1. אנונימימאי 08, 2016

      לצערי אתה טועה ידידי היקר...אני נהג אוטובוס ציבורי. ויש ימים טובים ויש ימים רעים כמו בכל עבודה...החלום הרטוב של כולם הוא לעבוד בתחום שהם אוהבים, אבל המציאות טופחת על פניך, אתה מבין , שלא כולם יכולים לעסוק במה שהם אוהבים. והתיאור שלו לגבי איך זה להיות נהג הוא נכון ביותר. כי אתה לא מקבל שום תמיכה בשום צורה כמעט מאיש במערכת הזו שמנהלת אותך כנהג של תח"צ. מה שכן אתה מקבל את כל האשמה על מחדלים של המערכת של שנים עברו. בנוסף כבונוס המצב היום הוא בדיוק אותו דבר כפי שהיה כאשר נכתבה הכתבה. מעבר לכך הישראלים לצערי הרב ואני ביניהם (מודה) הפכנו להיות יותר ויותר בהמות על הכביש. וכך יש לך מרור מכל הכיוונים.

      מחק
  7. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  8. חלום חיי הוא שתגיע כבר המחיצה הזאת , בלי שאלות נוסעים טורדניות ובלי עיסוק בכסף העבודה הזאת תהפוך ללא ספק לנוראית פחות .

    השבמחק
  9. אנונימיספטמבר 11, 2020

    לא יודע אם נתקלת בכתבה הזאת: https://www.themarker.com/dynamo/cars/.premium-MAGAZINE-1.8560954 אבל היא מדברת על הקשיים בעבודה כנהג נכון ל-2020 (הכתבה היא מלפני הקורונה). הבעיה היא כמובן הנהיגה, (במיוחד שבקווים העירוניים הנהג לא צריך להתעסק עם הנוסעים יותר.) וסידור העבודה של הנהג נקבע לפי לוח הזמנים הרשמי של הקו (שלא צריך לציין שהוא לא מדויק). ולכן בגלל זה, לעיתים הנהג לא מספיק להגיע להפסקות שלו. וכמובן ישנם את האופניים והקורקינטים החשמליים שהם שנואי נפשם של נהגי האוטובוסים בגוש דן.

    השבמחק
    תשובות
    1. אמנם לא קראתי (וגם אין לי מנוי להארץ), אבל בזכות התגובה שלך קראתי את הפוסט שוב ויש התקדמות לגבי סעיפי ה"מה צריך לעשות" כשהקורונה תורמת את חלקה להאצת תהליכים.
      1. עליה מכל הדלתות באוטובוס עירוני הפכה ממשהו למחלחל לאט לנורמה קבועה. אגב, תופעה קשורה נוספת היא שהנהגים "למדו" לעצור עם הדלת האחורית מול הנוסע כדי להקטין את העליה מהדלת הקדמית וזה מאד עוזר להטמעה. תפקיד הנהג כמבקר וכמאבטח חוסל לחלוטין בשירות העירוני. וגם התשלום במזומן כמעט ונעלם.
      2. המחיצה שדובר עליה גם בלי קשר לקורונה צוברת תאוצה ואמנם ההתקנות לא קורות בן לילה אבל בהחלט אנו רואים יות רויותר אוטובוסים עם מחיצה מסודרת בין הנהג לנוסעים.
      3. שני המושבים מאחורי הנהג שאסור לשבת בהם בכלל מספקים לנהג שקט יחסי גם מפלאפונים. אמנם זה לא ישרוד אחרי הקורונה אבל בינתיים השילוב של זה עם העובדה שיש פחות נוסעים (ובתקופות מסוימות גם פחות פקקים) עוזר לנהיגה הרגועה.
      4. היקף הנת"צים במדינת ישראל נמצא בנסיקה בשנתיים האחרונות וכמובן שזה עוזר. זו מגמה שתמשיך.
      5. פרויקט שדרוג תחנות הקצה באמצעות מבני התרעננות צובר תאוצה. הוא עוד רחוק ממיצוי אבל בשניםה קרובות יוסדרו עוד ועוד מקומות התרעננות נורמליים לנהגים בהפסקות.
      6. האבטלה הגבוהה מביאה לגידול במספר הנרשמים ללימודי נהגית אוטובוס, ובמקביל נהגי אוטובוסי תיירים עוברים לתחום הציבורי. יש לזה השלכות שהן גם חיוביות וגם שליליות. זה מאפשר לרווח את ההפסקות, וזה מאפשר להוריד קצת את השעות הנוספות (למגינת ליבם של חלק מהנהגים, אבל מאחר והשכר כבר עלה ל-43 ש"ח לשעה לפחות זה עדיין מאפשר לשמר משכורת סבירה להבאה הביתה). זה בטח מאפשר נהיגה בטוחה יותר כי הנהגים פחות מותשים.
      במקביל גם יש פחות צורך לייבא נהגים מהצפון והדרום למרכז. זה טוב למפעילים וכמובן פחות טוב לאותם נהגים אבל בראיה ענפית שזה יותר שקול ומסודר. . זה מאפשר לשמר נהגים טובים במערכת ו"להיפטר" מנהגים פחות טובים שרצו לפטרם כבר לפני שנים ולא יכלו בגלל מצוקת הנהגים.

      זה לא שיש שינוי דרמטי במיוחד עבודת הנהג היתה קשה ונשארה קשה, וכנראה גם תישאר קשה בעתיד, כשהקורקינטים שהזכרת מראים שדברים גם יכולים להפוך לפחות טובים עם הזמן. אבל סה"כ יש שיפור מתמשך.

      מחק
    2. אנונימיספטמבר 17, 2020

      לגבי המחיצה, אני ראיתי שהיא קיימת רק ב"אורבניות" של קווים 1 ו-189. לא ראיתי אותה בקווים אחרים.

      לגבי סעיף 6 בנוגע לשכר אחד מהמרואיינים לכתבה טען שצריך לשאוף שנהג יגיע ל-15 ברוטו בחודש, ושיעבוד בין 9 ל10 שעות ביום. כלומר השאיפה צריכה להיות לשכר של כ-70 שקלים לשעה.

      גם מדברים על כך שכדי לעודד צעירים להכנס למקצוע, המפעילות משבצות אותם במשמרות של אחר צהרים ערב, ופחות תראה אותם במשמרות בוקר.

      ולגבי נת"צים. כל הנתצ"ים בישראל הם על הנייר בלבד. וגם אם כן יש, הם במקומות בהם עוברים כמות גדולה מדי של קווים שיוצרים עומס על הנתיב.

      מחק
    3. ה"אורבניות" הן הראשונות והיחידות עד כה בהן הותקנו מחיצות באופן אורגני. כלומר כבר בעת ההרכבה. זה יקרה גם בעוד דגמים חדשים בשנה הקרובה. במקביל מקודם תהליך התקנת מחיצות באוטובוסים קיימים. והקורונה דחפה את זה מאד קדימה עד כדי תחילת ביצוע. לוקח זמן להתקין מחיצה בכ-5000 אוטובוסים עירוניים אבל זה ילך ויעשה יותר ויותר שכיח.
      לגבי השכר, אין לי ספק שהוא צריך לעלות עוד אל מעבר ל-43. לכמה בדיוק אני לא יודע.
      לגבי יצירתיוץ בגיוס אנשים. הצד השני של מה שאתה מציג הוא גיוס פנסיונרים (שעבדו כנהגי אוטובוס בעבר) לפיק הבוקר. הם עובדים שעתיים והולכים הביתה. וכך המפעיל לא צריך לשלם לנהג במשרה מלאה שהוא צריך תכלס רק לשעתיים ביום.
      ולגבי נת"צים. אני בוחר להיות אופטימי. התמונה שצילמת די נכונה, אבל יש בכל זאת שיפור בשנים האחרונות... גם בקצב הביצוע, גם במיקומים וגם באכיפה (בדגש על זו הדיגיטלית).

      מחק
    4. אנונימימרץ 27, 2021

      זה אותו אנונימי ממקודם. לאור השינויים שנעשו בשנה האחרונה הייתי מציע לעדכן את הפוסט. סעיפים ב' עד ו' לא רלוונטים כיום לרוב הנהגים בקווים העירוניים. ובחודשים האחרונים כבר רואים יותר מחיצות גם באוטובוסים רגילים של אגד ודן. בעיה אחרת, היא שבגלל שלנהגים עכשיו אין שום אינטרקציה עם הנוסעים, חלקם (בעיקר בדן) מרשים לעצמם יותר מדי ותראה אותם ונוהגים עם לבוש שלא הולם את המקצוע.

      מחק
    5. דווקא אשאיר אותך כמסמך היסטורי, יש תאריך למעלה...

      מחק