יום שבת, 25 בפברואר 2017

הרוכב לאוטובוסים חוגג 4


יש לי יומולדת והשמחה רבה, אני בן ארבע.
השנה הרוכב לאוטובוסים המשיך לפרוץ גבולות, לצבור קהל קוראים נאמן ואני מקווה שגם להשפיע במקומות הנכונים.

5 מהפוסטים הנקראים ביותר בכל הזמנים נכתבו השנה, מה שמעיד על החשיפה ההולכת וגדלה, כולל הפוסט השני הנקרא בכל הזמנים - למה צריך לשלם 70% מס על דלק
הפוסט הראשון הכי נקרא בכל הזמנים נכתב כבר ב-2013 - תוכנית הפיתוח של רכבת ישראל, ומאחר והוא ממשיך להיות פופולרי עדכנתי אותו השנה.

אני לא מנוי על גוגל אנליטיקס ולכן חסר לי מידע לגבי כמה אנשים בפועל נכנסים לפוסט (כמה IP נפרדים), אבל מהמידע החינמי שגוגל כן מספקת לי אני יודע שיש בין 500 ל-1000 כניסות ליום לאתר, ומעל ל-20,000 כניסות בחודש שזה גידול מרשים לעומת שנים קודמות.
גרף המשתמשים הראה קפיצה חסרת תקדים בקיץ השנה לשלושה חודשים ואז ירידה חדה, שהתייצבה על מספר נכנסים גבוה ממה שהיה קודם והמשיכה לטפס במגמה זהה למגמה טרם הקפיצה. מאחר ואני מאמין שחייב להיות הסבר לכל אנומליה החלטתי לחקור.

מסתבר שביולי 2016 גילו כמה בוטים את הבלוג שלי, למי שלא יודע -  בוט (בהקשר הצר שלנו) הוא כינוי חיבה לתוכנה רובוטית שסורקת אתרים פופולריים באינטרנט באופן שוטף, כדי לראות מה חדש בהם, לחפש מילות מפתח ולהציע את התוכן לגולשים המנויים על כל מיני שירותי תוכן. מסתבר שיותר מחצי מהתעבורה באינטרנט בכלל לא מבוצע על ידי אנשים אלא על ידי בוטים.
חלק מהבוטים השתעממו אחרי חודשיים ועזבו (אני כנראה לא מספיק פופולרי בשבילם...) וחלק נשארו איתנו לקרוא ולהחכים בנושאי תחבורה ציבורית. הם סורקים את האתר כל 3 שעות ובודקים אם יש משהו חדש.

עם ההסבר הזה בראש תוכלו להבין טוב יותר את הגרף הבא, שהוצאתי באמצע החודש, המציג את מספר הכניסות מדי חודש מאז תחילת הפעילות של הבלוג.

אם נתעלם מהשפעת הבוטים, הרי שקו המגמה של מספר הצופים באתר מדי חודש עולה בצורה עקבית. אני מקווה שנמשיך כך. בארבע השנים האחרונות נרשמו כמעט 600,000 כניסות לבלוג. בממוצע 400 ליום.

מה עוד היה לנו השנה?
פרסמתי את מדריך התעריפים, עדכנתי את ציר הזמן ואת הספריה, ואני גם משתדל לעדכן באופן קבוע את מדריך הרב קו הפופולרי בהתאם להתפתחויות בתחום. המלצתי במדריך האפליקציות על אפליקציית ravkavonline שניתקה אותי לחלוטין מהצורך לשלם לנהג. ואני ממשיך להמליץ על איפהבוס המצויינת שמלווה אותי ביום יום.

כתבתי פוסטים במגוון נושאים. אני משתדל לכתוב כל שבוע אבל לא תמיד זה הולך. אחרי 4 שנים ו-195 פוסטים חשבתי שיהיה לכם שימושי לראות מה הם 50 הפוסטים הנקראים ביותר. אלה אשר נספרו להם כ-2000 כניסות ומעלה.



מס"ד שם רשומה מספר צפיות תאריך פרסום
1
9431
11.11.2013
2
8835
2.3.2016
3
8310
8.12.2015
4
8237
23.7.2014
5
6007
31.8.2014
6
5265
21.7.2015
7
5263
22.9.2013
8
5197
31.3.2015
9
5135
5.5.2016
10
4990
16.2.2016
11
4964
11.1.2016
12
4710
1.8.2016
13
4667
11.1.2015
14
3986
26.10.2015
15
3654
20.10.2016
16
3170
30.3.2014
17
3097
20.9.2015
18
3083
9.3.2016
19
3074
5.8.2013
20
3063
7.7.2014
21
2977
5.4.2016
22
2923
15.7.2016
23
2835
4.4.2013
24
2790
13.5.2016
25
2789
12.6.2016
26
2764
17.4.2016
27
2741
11.11.2015
28
2701
22.6.2014
29
2419
20.3.2016
30
2388
1.9.2016
31
2366
8.3.2013
32
2356
9.10.2016
33
2322
4.1.2016
34
מה זה יעילות בתחבורה הציבורית? תלוי את מי שואלים!
2303
29.11.2015
35
2218
24.10.2013
36
2212
7.2.2016
37
2190
6.9.2016
38
2176
12.7.2015
39
2165
10.8.2016
40
2149 
6.6.2016
41
2148
23.3.2016
42
2105
25.5.2016
43
2074
9.4.2014
44
2065
23.2.2016
45
2029
11.8.2013
46
2026
17.11.2016
47
2002
6.12.2016
48
1960
7.7.2015
49
1950
2.4.2013
50
1942
1.10.2015










יום חמישי, 9 בפברואר 2017

רכב אוטונומי? תחשבו על אוטובוס אוטונומי!


הרכב האוטונומי כבר כאן. נשאר רק להתווכח על מספר השנים שיחלוף עד שהוא יהיה סטנדרט. "מירוץ החימוש" שהחלה גוגל לפני כעשור, ושאליו הצטרפו כמעט כל השחקניות העיקריות בעולם המיחשוב ובעולם הרכב לא ניתן לעצירה. 

ההכרזה המקורית של גוגל הניחה שהרכב האוטונומי ייהפך למציאות ב-2035. אבל המירוץ הטכנולוגי קיצר את לוחות הזמנים האלה עוד מאד. כיום ישנם דגמים רבים של רכבים אוטונומיים שמורשים לנהיגה בדרגה 4. שזה אומר נהיגה אוטונומית באזור מעורב עם תנועה רגילה, אבל עדיין עם נהג מאחורי ההגה למקרי חירום. ייתכן וכבר בסוף השנה נתבשר על הרכב האוטונומי הפרטי הראשון שיקבל אישור של דרגה 5, שזו בעצם הדרגה הסופית, אבל הוא יהיה מוגבל לאזור מסוים. כעת כבר מדברים על החדרה מסחרית בקנה מידה נרחב ב-2025. 


ישנן עוד בעיות רבות להתמודד איתן, הן במישור ההנדסי והן במישור המשפטי. אחת הבעיות נוגעת לאיכות המידע שיש לנו על רשת הכבישים. רכב אוטונומי נדרש למידע מפורט יותר מהמידע הקיים היום בתוכנות הניווט השונות. קל להשיג את המידע המפורט הזה בשטח ניסוי קטן, אך השגתו ברמה הגלובלית (או לפחות המדינתית) קשה יותר. בעיקר אם לוקחים בחשבון שצריך גם מנגנון עדכון שוטף ומיידי. זה קריטי להחדרת המוצר לשוק כי אף אחד לא יקנה רכב, אם אומרים לו שהוא יכול לנסוע רק ברחובות שבהם יש מידע מפורט וחל עליו איסור כניסה לשאר הרחובות, רכב פרטי אמור לספק את החופש לנסוע מכל מקום לכל מקום בלי להתחשב בשום מגבלה.

אם יש משהו שעולם הטכנולוגיה לימד אותנו בשנים האחרונות -  זה שהמשימה הכבדה הזו בהחלט נמצאת בתחום האפשרי, ואפילו בלוחות זמנים קצרים יחסית, אבל בינתיים זו בעיה.

האוטובוסים לא סובלים מבעיה זו. אותם כן ניתן להגביל מראש לאזור גיאוגרפי ידוע, ולספק להם את כל המידע שהם צריכים ברמה הכי מפורטת האפשרית באזור המוגבל אותו הם ישרתו. לכן, הרכבים הראשונים שלמעשה כבר קיבלו אישור של דרגה 5 הם למעשה - אוטובוסים.

לפני שנצלול לדוגמאות רק נזכיר שאנחנו לא מדברים על רכב עם נתיב משלו שמופרד לחלוטין ממשתמשי הדרך האחרים, זו "לא חוכמה". למעשה יש לנו רכבות תחתיות/עיליות כאלה שמסיעות באופן אוטונומי לחלוטין עשרות אלפי נוסעים ביום (ונקובר, קופנהגן, קווים 1,14 בפריז ועוד). אנחנו עוסקים פה באגוז הקשה ביותר לפיצוח של תחום הרכב האוטונומי - נסיעה באזור מעורב שימושים עם כלי רכב אחרים והולכי רגל לא צפויים.

מי מכם שמע על העיר טריקאלה ביוון?
המיניבוס האוטונומי של רובוסופט ואיזי-מייל השתתף בניסוי אקדמי שערך האיחוד האירופי בשם citymobil2. המיניבוס עובד כבר 9 שנים, ומדלג בין ערי אירופה. הוא החל בדרגות ניסוי שדרשו נהג ליד ההגה, אבל טריקאלה היא העיר הראשונה שנבחרה לארח את המיניבוס האוטונומי של citymobil2  בדרגה 5 (ללא נהג) כבר בסוף 2015. המיניבוס, המכיל 10 מושבים, שהה בה בערך חצי שנה ואז עבר ללוזאן וללה רושל שם הסתיים השלב הסופי של הניסוי. סה"כ מתחילת השלב האוטונומי של הניסויים הוא היה בשבע ערים והסיע יותר מ-60,000 נוסעים. במסלולים באורך משתנה שבין קילומטר לשני קילומטר. לא רע. הניסויים האלה בהחלט הקפיצו את רמת הידע. תוכלו לקרוא את הדוח המפורט כאן. פרויקט הלמידה הזה ממשיך וכבר היה גם בסאן סבסטיאן ובסופיה.

נמשיך בלאס וגאס
חברת navia  הצרפתית פיתחה ב-2015 מיניבוס חמוד בשם arma, המסוגל להסיע 15 נוסעים במהירות של עד 45 קמ"ש. היא עברה את כל שלבי הניסוי לרבות ניסויים עם נוסעים אמיתיים בשוייץ (בעיירה ציון (sion), אוסטרליה, קוריאה ועוד מקומות אקזוטיים, וחיפשה מפעילת תחבורה ציבורית עם ביצים לניסוי השירות הראשון על אדמת אמריקה. keolis נענתה לקריאה ובמשך שבוע במהלך ינואר 2017 הציבור הוזמן לרחוב פרימונט בלאס וגאס, שם עבד "קו" תחבורה ציבורית אוטונומי לאורך שלושה בלוקים. לקח והחזיר נוסעים ועל אף שמדובר בשלב זה רק בעוד אטרקציה לאס-וגאסית, הוא הסיע נוסעים אמיתיים, ברחוב שבו הלכו הולכי רגל אמיתיים (כניסת כלי רכב נאסרה לרחוב במהלך הניסוי, אבל המיניבוס כן חצה צמתים). הניסוי הוכתר בהצלחה.
מלאס וגאס נשלח המיניבוס הניסויי לטיולים בערים אמריקאיות נוספות כגון אטלנטה ומשם המריא לשדה התעופה הית'רו בלונדון. הסרטון המצורף הוא משם, כי הוא כולל הסברים יפים ומאירי עיניים. 


מה שקורה בוגאס לא נשאר בוגאס... סרטון הסלפי הבא ייתן לכם את תחושת הנסיעה במיניבוס אוטונומי. שימו לב שהם יושבים עם הגב לכיון הנסיעה...


פריז פתחה שירות חדש ב-25 בינואר, כאשר היא הפקיעה נתיב רכב פרטי בגשר על נהר הסיין שמחבר בין שתי תחנות רכבת, ופתחה את השאטל הראשון במדינה. הפעם לא כניסוי בן שבוע אלא כניסוי בן שלושה חודשים, במהלכם מאות נוסעים ישתמשו במיניבוס האוטונומי של איזי-מייל (ההיא מהניסוי בטריקאלה). גם בפריז עוד הלכו על הגישה הזהירה ולא עירבבו עדיין בין נהגים אנושיים חסרי זהירות לבין הרכב האוטונומי, אבל אין הפרדה קשיחה בינו לבין הולכי הרגל שאולי ירצו לבדוק את יכולות העצירה שלו. אין צורך במסילה מוגבהת ובתחנות יקרות. רק בקצת אומץ ציבורי. אורך המסלול - 132 מ' - כרגע רק אטרקציה נחמדה, אבל עם ניחוח של עתיד.
המיניבוס האוטונומי בפריז

למה אני מתכוון בניחוח של עתיד? עוד בינואר השנה אישר משרד התחבורה של ארצות הברית מענק של 11 מליון דולר לעיריית סן פרנסיסקו לפיתוח אי מלאכותי (שנבנה בשנות השלושים של המאה הקודמת) בשם "אי האוצר" כך שיכיל 8,000 תושבים במתכונת של "עיר חכמה". מתוך הכסף כמליון הוא לצי של רכבים אוטונומיים שיהיו היחידים שיסעו באי.

איזי-מייל עובדים יפה על שיווק של מיניבוס הEZ10 שלהם. ברגעים אלה ממש הוא בסיבוב הופעות בארה"ב, ב-2016 הוא טייל באוסטרליה, בדובאי, ובעוד לא מעט מקומות אחרים על הגלובוס. בפינלנד פועלים כרגע שלושה מיניבוסים בניסוי שהחל בספטמבר 2016 ויימשך שנה שלמה כדי ללמוד על השתלבותו בתנועה המקומית של הלסינקי ועל התאמתו לתנאי מזג אויר קיצוניים. הפרויקט נקרא sohjoa
ואם נמאס לכם מכל הניסויים האלה, אתם מוזמנים לסינגפור ל-garden-bay, אטרקציה תיירותית שכבר מפעילה כמה מיניבוסים של ez10 בתור מדריכי תיירים. זה נקרא auto-rider  והמחיר - 3$ לאדם (ילדים מתחת לגיל 3 חינם).

מתוך האתר של גארדן-ביי - סינגפור
The Auto Rider – Asia's first fully operational self-driving vehicle – brings a new dimension of travel within the Gardens. This futuristic ride allows visitors to see more of the Gardens from the comfort of an air-conditioned tour vehicle, with live commentary on board.

מקומו גם לא נפקד מהולנד, ממקומות שוברי שיניים כמו מחוז גלדארלנד והקמפוס האוניברסיטאי וואגננינגן, שדווקא חשבו על שם קליט לפרויקט wepod.  אם תקחו רכבת מאמסטרדם לתחנת EDE, תוכלו להשלים את מסעכם באמצעות מיניבוס אוטונומי שייקח אתכם לקמפוס האוניברסיטאי. הם ימשיכו לנסוע שם שלוש שנים, עד סוף 2019, ואז נראה מה הלאה.

יצרן נוסף שמייצר כותרות ובדרך גם מייצר מציאות אחרת הוא "local motors" שייצר את olli. מיניבוס אוטונומי שמתאים ל-12 נוסעים שהודפס בתלת מימד. הוא כבר טייל בקיץ ברחובות וושינגטון וחברת DB הגרמנית שוקלת להביאו גם לברלין. היא כבר ניסתה אותו בקמפוס אורף שמתמחה בחדשנות והרכב הסיע בערך 100 נוסעים מרוצים ביום במשך שבוע.

וכשכל היצרנים הקטנים מתחילים להרים את האף, נכנסות החברות הגדולות למשחק. דיימלר בנץ כבר הציגה אוטובוס קונספט אוטונומי ומשאית קונספט אוטונומית שכבר העבירה משלוח בירות ראשון בארצות הברית (עדיין בדרגה 4, עם נהג בטחון) 

תוכלו לראות את אוטובוס הקונספט בסרטון הבא. הוא עדיין מאושר רק לדרגה 4.

גם בסינגפור וגם בהודו עובדים על אוטובוסים שכאלה, אפשר להגיד שזה חובק עולם.

האם נהגי התחבורה הציבורית והמשאיות צריכים לחפש עבודה?
לדעתי עוד לא. מקצוע הנהג לא ייעלם בחדות מהעולם אלא בתהליך יחסית איטי. העסקת נהגים היא מאד יקרה ולכן קיים אינטרס כלכלי ברור למפעילות תחבורה (גם נוסעים וגם משאות) להטמיע את הטכנולוגיה כמה שיותר מהר. אבל הזהירות מחייבת הטמעה איטית כי מדובר בחיי אדם רבים שיהיו לחלוטין תלויים בידיו של מחשב. האיזון בין שני מאזני המשקולת אומר שקיים אינטרס ברור להטמיע את השירות כמה שיותר מהר במקומות בלי הרבה נוסעים...

סביר שמה שנראה זה ניסויים מחייבים יותר ויותר. בסגנון הניסוי באי המלאכותי שסן פרנסיסקו הציעה, בתוך קמפוסים של אוניברסיטאות ושדות תעופה, בתוך שמורות טבע ואולי גם במקומות אחרים.

דמיינו לעצמכם נמל ענק ופעיל, שבו הפעילות העיקרית של נהגי המשאיות הבאים לפרוק סחורה או להעמיסה היא המתנה מזדחלת לתורם. נמל כזה קל מאד למפות בצורה מדויקת שתאפשר משאיות אוטונומיות. המהירות היא בכל מקרה מהירות "זחילה" ובנמל אין אזרחים אלא רק עובדים מקצועיים.  הנהג שיגיע לכניסה לנמל יעבור בשער, ייכנס לחניון מיוחד. יקבל מ"ממגדל הפיקוח" את תוכנית הנסיעה של משאיתו בתוך הנמל,  יעביר את המשאית למצב "טייס אוטומטי", יעזוב את המשאית  ולאחר הפסקת התרעננות קטנה ייכנס למשאית אחרת של החברה שלו שכבר סיימה את תפקידה בנמל ומחכה לו בחניון המיוחד, יעביר ממצב אוטונומי למצב רגיל וייסע ליעדו. 
5-6 שעות של המתנה של הנהג בנמל יתקצרו לרבע שעה, את ההמתנה כבר תעשה המשאית בלעדיו ותיסע לנקודת הפריקה או הטעינה בתוך הנמל בעצמה. את הנסיעה בכבישים יעשה הנהג האנושי וזה יהיה נכון לכל תקופת תקופת הביניים בהם עוד יש נהגים אנושיים מסוכנים על הכביש לצד המשאית.

אם נישאר עם המשאית, דמיינו לכם את כביש הערבה עם חניון גדול ליד תחנת הדלק בצומת הערבה, וחניון גדול ליד נקודת המכס בכניסה לאילת. ונתיב חדש מיוחד ומופרד לחלוטין מהתנועה לאורך כל כביש הערבה בשני הכיוונים. המיועד לרכבים אוטונומיים בלבד.
הנהג שהגיע ממרכז הארץ ייכנס לחניון, יעביר למצב אוטומטי, יירד המשאית ואחרי מנוחה יעלה על משאית אחרת למרכז הארץ. המשאית שאיתה הגיע תמשיך בעצמה עד לחניון בכניסה לאילת, בערך 170 ק"מ. שם תיכנס לחניון בו יחכה לה נהג אילתי, שתפקידו רק להביא את המשאית מהחניון בכניסה לאילת לנמל, בדרך עירונית שמעורבת עם כלי רכב אחרים.
מחיר התוכנית יהיה הרחבה של כביש הערבה (שבכל מקרה מתוכנן להיות מורחב) ואולי רמזורים בכניסה לכל מושב קטן להקטין את אפקט "הנהג המפתיע" שיוצא מהן לכביש הראשי, אבל היא בהחלט ישימה.

עכשיו דמיינו את שכונות קו הרכס בחיפה. במהירויות נמוכות אפשר גם לקחת סיכון בנסיעה מעורבת עם כלי רכב אחרים. בשכונות האלה בכל מקרה מופעל קו שכונתי במיניבוס שעושה סיבובים בשכונה. אם יש לנו חמישה קווים כאלה, הרי נדרשים חמישה נהגים בכל רגע נתון. הם יכולים להיות מוחלפים באיש שירות אחד, שיישב במקום מרכזי, ויקפוץ לחלץ במקרי תקלות (פח זבל שחוסם את הכביש וכיו"ב. בחלק מהבעיות הוא יוכל לטפל באמצעות ניווט ידני מהמחשב במשרדו (לדוגמה מתן פקודה ידנית לרכב לעלות קצת על המדרכה אם רכב פרטי כלשהו חונה בצורה בולטת מדי). השירות בקווים החזקים, הארוכים ומרובי הנוסעים שנוסעים גם בכבישים מאד ראשיים יישאר בידיים אנושיות עוד הרבה זמן. ייקח זמן עד שנגיע למצב של 100% אוטומטי.

ולבסוף דמיינו את בית רימון, יישוב (דתי כמדומני) שבחרתי אותו במקרה רק כי זכרתי שיש לו כביש גישה באורך 6 ק"מ, שמוביל אותו לצומת בית רימון, שבה יש תחבורה ציבורית עניפה בין חיפה לטבריה ובין קרית שמונה לתל אביב.
היום נכנס ליישוב הזה אוטובוס 4 פעמים ביום, שמגיע אליו מטבריה, וזה מאד יקר ודי מיותר כי אף אחד לא טורח ללמוד את הלו"ז שלו ואף אחד כמעט לא משתמש בו.
אפשר להקצות לבית רימון מיניבוס אוטונומי, שיעמוד באופן קבוע (בבוקר במרכז היישוב, אחה"צ ליד הצומת למטה). ברגע שנכנס אליו מישהו, או שמזמין אותו מישהו מהצד השני, הוא מתחיל לנסוע. במסלול ידוע וקבוע בין מרכז היישוב לצומת בית רימון. שישה קילומטרים של נסיעה רגועה שתחבר את תושבי בית רימון לתחבורה הציבורית הרגילה שעל הצומת בזמינות של כמעט 100% ובעלויות לא מאד גבוהות. בקלות גם אפשר לתכנת אותו כך שיגיע ממש עד לפתח הבית של הנוסעים בתוך היישוב. 
תכפילו את בית רימון באלף יישובים כאלה בארץ, ואז תכפילו בעוד אלף שכונות כדוגמת שכונות רכס הכרמל, ותקבלו תחבורה ציבורית אוטונומית מאד יעילה גם למגזר הכפרי והפרברי, וגם תחבורה ציבורית לא אוטונומית הרבה יותר יעילה בתוך הערים וביניהן, כי הנהגים שייחסכו מהמקומות הדלילים ישמשו לתגברו השירות במקומות העמוסים.

בסוף הכל יהיה אוטונומי, אבל אלה המקומות שמהם צריך להתחיל.

ותודה לגולש האנונימי שהוסיף את הקישור לפוסט של ג'ארט ווקר המסביר למה גם בעידן הרכב האוטונומי, אוטובוסים יהיו עדיפים על מכוניות פרטיות בכל מה שנוגע לניצול רשת הדרכים בצורה יעילה.
עוד תודה לזמר ברשאי שהעביר לי את הקישור למסמך של ה-UITP  שחושב כמוני...
הוספתי אותו גם לספריה
מתוך אותו מסמך, התרשים הבא מראה כיצד המיניבוס האוטונומי משתלב במערך התח"צ הקיים

אולי תתעניין גם באלה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...